אני מורה בכיתה ג' בבית ספר זרזיר בצפון, ותלמידי הכיתה שלי משתתפי בפרויקט ילדים חיים בשלום.
אני שמה לב עד כמה הילדים מחכים באי סבלנות ליום רביעי , היום שבו מקבלים את השיעור של הפרויקט.
הם אוהבים מאוד את השיעור, את הפעילויות ואת המדריכה דלאל, והדבר החשוב ביותר שהם מפיקים תועלת ממטרות הפרויקט.
אני יכולה להגיד שהילדים בכיתה התחילו להסתכל על החיים בצורה אחרת בנוסף לצורה הקודמת הרגילה; הם היום, אחרי מספר חודשים מתחילת הפרויקט, הם יודעים איך להביע את רגשותיהם ואת עצמם בצורה יותר טובה ויותר חיובית, וזה שינוי מאוד מהותי ובסיסי, יחסית לתקופה קצרה בפרויקט.
הם יודעים את משמעות משחק החיים, ומכירים את הדרכים החיוביות בכדי לנסות ולנצח בהם; הם יודעים כמו כן איך לטפל בתחושות וברגשות השליליים ולנסות להחליפם בתחושות ורגשות חיוביות, והם התחילו לדעת איך לטפל במצבים וסיטואציות שליליות.
התלמידים שלי הפכו ליותר סלחניים אחד עם השני, והם שוקלים את הדברים ביתר שיקול דעת, והם נותנים פחות מקום להתנהגויות שליליות.
אני מסתכלת עכשיו על תלמידי כיתה ג' כאילו שאני מסתכלת על בחורים מבוגרים מבחינת צורת הדיבור, צורת המחשבה והתנהגות.
אני שמחה שזכיתי כשבחרתם בכיתה שלי לפרויקט הזה בכדי שאוכל לראות את התפתחות המחשבה אצלם, וגם בכדי להסיק בעצמי שמה שאני יודעת ומכירה עד היום הינו מעט, ושאני יכולה כאדם בוגר להפיק תועלת מהפרויקט ושאצליח להסתכל על החיים בצורה חיובית ויפה.
בהצלחה,
אבתיסאם הואש 2009/2010
תגובות אחרנות