החזון של "ילדים חיים בשלום" הוא לטפח בני נוער בישראל וברשות הפלסטינית כמנהיגי העתיד, המבקשים פיוס וחותרים לשלום. מתוך האמונה כי קבלה וכבוד לזולת מתחילים בתחושת מסוגלות וערך עצמי, התוכניות החינוכיות של העמותה מעודדות התפתחות אישית ומספקות לנוער כלים אוניברסליים להתמודדות עם אתגרים אישיים ובין-אישיים, תוך קידום סובלנות וכבוד אנושי.

 

הילדים של היום הם המבוגרים ומקבלי ההחלטות של המחר. איך אנחנו, כהורים ומחנכים, יכולים לצייד אותם בכלים הנכונים כדי ליצור עתיד טוב יותר, שבו מעל תהום של קונפליקטים, חוסר סובלנות ואלימות הם יוכלו לבנות גשרים של אמון ותקשורת?

התוכניות החינוכיות שלנו נובעות מן האמונה כי ילדים ובני נוער זקוקים לכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי החיים, וכי כאשר הם מרגישים יותר בטוחים הם מסוגלים לקבל אנשים שונים מהם ולהימנע מדעות קדומות. הגישה הייחודית של KCP  מבוססת על הרעיון שלמידת מושגים עמוקים המעודדים שינוי, כמו גם יצירה ועבודה משותפת באופן פעיל הינם בעלי השפעה חשובה על דיאלוג פורה בין בני נוער.

אנו מאמינים כי באמצעות התוכניות החינוכיות המיושמות כיום על ידי הארגון נוכל ללמד את הדור הבא לתקשר טוב יותר מעבר למחסומי הפחד מן השונה, הבדלי התרבות, השפה, הדת וסטריאוטיפים.

"ילדים חיים בשלום" הוא ארגון חינוכי ללא כוונת רווח ולא ארגון פוליטי. העמותה מארגנת מפגשים חינוכיים הכוללים פעילויות במטרה לפתח כישורי חיים, אינטליגנציה רגשית ותחושה של ערך עצמי והערכה עצמית בקרב בני נוער. בני נוער שלוקחים חלק בפעילויות הארגון מקבלים כלים רבי עוצמה להובלת תהליכים שיקדמו סובלנות ואחווה אנושית ולומדים על עצמם ועל הדרך לממש את הפוטנציאל שלהם.

המפגשים הרב-תרבותיים מתמקדים בפיתוח אישי, יצירת מיומנויות תקשורת בין-אישית ושבירת חומות הפחד והדעות הקדומות. הכלים החינוכיים המיושמים בפגישות נועדו לסייע לבני הנוער להעצים את עצמם, לחשוף אותם לחוויות חדשות, לרכוש ביטחון עצמי, לתת להם את התחושה שהם מסוגלים ליצור חברויות מעבר למחסומי השפה ו/או התרבות וללמוד לעבוד הן באופן עצמאי והן כחלק מקבוצה חזקה.

כאשר ניתנים לבני הנוער, כחלק מפעילות הארגון, כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי החיים, הם מרגישים בטוחים יותר והם מסוגלים לקבל ולכבד אנשים שונים מהם ולהימנע מדעות קדומות ואלימות.

מתוך שנים של ניסיון מעשי בתחום של התפתחות אישית ודיאלוג, אנחנו שואלים את עצמנו: כיצד היה נראה הסכסוך הישראלי- פלסטיני, אם לכל ישראלי היה לפחות חבר אחד בצד הפלסטיני, ולכל פלסטיני היה לפחות חבר אחד בצד הישראלי?

אין ספק ששני הצדדים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים. כארגון חינוכי, אין אנו מבקשים להציע פתרונות לסכסוך הלאומי ברמה פוליטית, אנו נמנעים מדיאלוג שהתוכן שלו הוא לקבוע מי צודק ומי אשם, או להציע דרכים לניהול הסדרים בין ההנהגות והיכן למתוח את הגבול. עם זאת, אנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שממד אחד של הסכסוך הוא בין עמים - זהו סכסוך בין אנשים - וסכסוכים בין אנשים ניתנים לפתרון על ידי יצירת תקשורת, הבנה, הקשבה וגישור.

כאשר בני נוער וילדים משני הצדדים נפגשים במסגרת המתמקדת במתן ביטחון עצמי וכלים ליצירת דיאלוגים בין-אישיים, המשתתפים מוצאים את המשותף ביניהם ברמה הבסיסית והאנושית ביותר, מערכות יחסים חדשות וכנות נוצרות ומתבססות על האזנה וכבוד הנותן תקווה לעתיד טוב יותר של שלום, סובלנות, הימנעות מאלימות ויחסי כבוד בין שני העמים.